מוסדות אור החיים

אודות הישיבה

על הרב

סיפורים אישיים מרתקים של בעלי תשובה

מדברי גדולי הדור

דף הקלטות

דיסקים

מכון אור החיים

שיעורי הלוין "דר וסוחרת"

שידורים חיים

 

 

תולדות אור החיים

 

בגוב האריות

רבינו היה צורף כסף אבל היה ממהר ועושה מלאכתו עראי ותורתו קבע, וכשעדיין נשאר לו הממון מהעסק האחרון, ישב ולמד ולא עבד במלאכתו עד שכלתה פרוטה מן הכיס.

פעם נכנסו אצלו שני אנשים משרתי מלך מרוקו ובידם זהב, ואמרו לו: יען כי שמע המלך כי אתה האומן היותר מומחה במקצוע זה, על כן שלח אליך לרקום תכשיט מסויים לכבוד נשואי ביתו, ושכרך הרבה מאוד. ועשו עימו חוזה לגמור מלאכתו עד עשרה ימים. באותה שעה עדיין נותר לרבינו כסף, לכן הלך וטמן את הזהב והלך לו ללמוד, וכששב לביתו נשכח הדבר ממנו לגמרי מרוב טרדתו בלימוד.

ביום הנקבע חזרו אליו שני המשרתים ובקשו ממנו את התכשיטים, ואז הוא נזכר מהדבר ואמר להם שהוא עדין לא התחיל בזה.

משרתי המלך בהיותם שונאי ישראל שמחו על מוצאם מקום לגבות חוב מיהודי, והלכו והלשינו לפני המלך לאמור שרבינו מרד בו והשפיל כבוד מלכותו, ותכף גזר המלך על רבינו לזורקו לתוך גוב אריות טורפות, כי כן דת המורד במלכות.

כשבאו השוטרים לקחת את רבינו ביקש מהם להרשות לו ליקח איתו תהילים וספרים אחדים וטלית ותפילין, והמה לעגו עליו ואמרו: וכי סבור אתה שהינך הולך למלון, והלא למיתה אתה הולך בגוב האריות!" - אבל רבינו לא שת לבו לדבריהם ולקח תרמילו. אשתו שלא ידעה מהענין שאלה אותו "לאן אתה הולך?" והשיב לה שעוד מעט והוא חוזר.

שלוחי המלך, שכבלו את רבינו בכבלים על מנת  להובילו  בדרכו  לגוב  האריות,  שמעו  מרחוק  את

בגוב האריות

גלותו של אור החיים

אור החיים והשודדים

הכנסת אורחים

 

העליה לארץ הקודש

רוח הקודש

 

התפילין המקודשות

 

פטירתו של אור החיים

 

שמירה על הציון

 

בזכות האור החיים

 

 

 

שאגותיהם של האריות המורעבים, אולם רבינו לא התרגש, הוא צעד בצעדים בטוחים אל גוב האריות.

פקידי המלך הופתעו עוד יותר כאשר האריות המורעבים קיבלו את רבינו כשהם מתייצבים כנגדו, מקשקשים בזנבותיהם ומחלקים לו כבוד, ואילו רבינו הוציא מחיקו את הספר תהילים והחל לקרוא בו.

כששמע המלך על כך, מיהר והגיע אל המקום לחזות את הפלא במו עיניו, והכריז ואמר עתה ידעתי כי יש אלוקים בישראל, והצטער על שפגע ברבינו והורה לשחררו מכלאו, ואף העניק לו מתנות חשובות, תוך כדי התנצלות על שפגע בו. כצאתו משם שאלוהו המלך פשר הדבר, והשיב רבינו: הואיל ונמנע מהמלאכה בעבור שנשקע בתורה והקדושה על כן התורה הגינה והצילה אותו. ושלחו המלך בכבוד גדול.